מייצרים שותפות ומצמיחים קהילה

אני לא אשת חינוך. אך למרות זאת, בשנים האחרונות אני עוסקת בחקר, כתיבה, הרצאות ופעילויות שונות לקידום החינוך העדכני. הדחף הפנימי לעשייה הזאת נובע הן מההתבוננות שלי כאימא על תהליכי הלמידה של הילדים שלי לאורך השנים, בבית, בגן ובבתי הספר; והן מתוך הניסיון שלי כיועצת ארגונית שמכירה מקרוב את המורכבות של תהליכי שינוי (ברמת מיקרו וברמת מאקרו) וכמנחת קבוצות שמבינה בתהליכי למידה של מבוגרים.

 

כאדם חיצוני למערכת, מתאפשרת לי פרספקטיבה וזווית ראייה ייחודית, אך גם התמודדות כל פעם מחדש עם חשדנות ועם מחסומים. למרות המחסומים המשכתי לפעול כי הרגשתי שמגיע לי להיות מעורבת, בעיקר בגילאי בית ספר יסודי, כאשר הילדים עוד צעירים ובית הספר הציבורי הוא חלק מהותי מהשכונה והוא מהווה בסיס ליצירת קהילות של ילדים והורים.

 

לפני כשנה בכנס של מרכז 'מהות' בנושא "שותפות חינוכית בין ההורים לבין צוותי חינוך, מגמות עכשוויות ועתידיות בתחום" פגשתי את שחר פיינשטיין. שחר הוא איש חינוך מבאר יעקב העוסק רבות בחינוך עדכני ובקהילה בית ספרית. בשיחה עם שחר שמעתי לראשונה מישהו שממשיג את המחשבות והתפיסות שלי ומחזק אותן. זו היתה שיחה משמעותית עבורי. שוחחנו על הזכות של הורים לקחת חלק בעשייה הבית ספרית (ולא רק במסגרת ועד הורים או הנהגת הורים) ושוחחנו על השותפות של הורים בקידום חינוך עדכני. (על העשייה של שחר בפוסט הבא).

 

במהלך השנה האחרונה קיימתי שיחות עם גורמים שונים בנושא שותפות הורים-מורים וקהילה בית ספרית. שוחחתי עם הורים, מורים, מנהלי בתי ספר ממלכתיים, מנהלי בתי ספר ייחודיים ובעלי תפקיד בחינוך ברשויות. שמעתי מה אפשר, מה אי אפשר, למה כן, למה לא. בעיקר הקשבתי בין השורות להתנגדויות, לפוטנציאל העשייה, לקשיים, לצרכים ולרצונות.

 

 

לאור כל זאת, אני פורשת לפניכם את סיכומי התפיסות והתובנות שלי על קהילה בית ספרית ועל שותפות הורים-מורים.

 

 

קהילה בית ספרית

 

האקסיומות שלי

אקסיומה א': חיים בקהילה היא חלק מהטבע האנושי.

אקסיומה ב': הלמידה בבית הספר היא רק חלק אחד מרצף למידה שמתקיים כל היום במסגרות שונות בבתים, בחוגים, ברחבי היישוב וברחבי הרשת.

מ.ש.ל: לכן קהילה היא חלק מהתהליך החינוכי.

 

הגדרה לא רשמית

קהילה בית ספרית הינו מושג שמתהווה ומשתנה. כשאני חושבת על קהילה בית ספרית אני חושבת על שלושה היבטים:

  1. שותפות ומעורבות של הורי התלמידים בעשייה הבית ספרית

  2. שימוש במרחבים הפיזיים בסביבת בית הספר ללמידה – גנים ציבוריים, גני שעשועים, בתי עסק, פינות טבע וכדומה

  3. היעזרות בגורמים בקהילה לצורך למידה בבית הספר – פנסיונרים, בעלי עסקים, בעלי מקצוע שונים

 

הסתייגויות והבהרות:

  • אין צורך במעורבות של כל ההורים כל הזמן. הדגש הוא על מתן אפשרות להיות מעורב ועל בחירה בין רמות שונות וסוגים שונים של מעורבות. רוב ההורים מעוניינים לשלוח את הילדים לבית הספר, לדעת שהילד בידיים טובות ולהתפנות לעבודה או לכל עשייה אחרת. כך שאין חשש שבית הספר יוצף בהורים.

  • לא פשוט לנהל כל אחד משלושת ההיבטים. זה דורש חשיבה, היערכות, מינוי איש צוות שירכז את התהליך והסקת מסקנות לשיפורים אחת לתקופה.

  • ישנם בתי ספר שכבר מקיימים זאת. זה קיים ברוב המוחלט של בתי הספר הייחודיים ובמספר בתי ספר ממלכתיים שמקיימים לפחות חלק מתפיסות אלה.  

 

 

שותפות הורים-מורים

 

חששות והנחות יסוד

שותפות מורים-הורים מהווה אתגר מורכב עבור בתי הספר. החשש העיקרי הוא בערעור הגבולות בין הצוות החינוכי לבין ההורים, וחציית הגבולות בין שותפות ומעורבות לבין התערבות והשתלטות.

על מנת שזה יתאפשר צריך להכיר בצרכים וברצונות של כל אחד מהצדדים ולהסכים על שתי הנחות יסוד שיהוו את הבסיס לגבולות:

  1. אין ערעור על כך שהצוות החינוכי מורכב מאנשי מקצוע אכפתיים, מומחים לפדגוגיה וללמידה של כיתה.

  2. להורים יש זכות ואחריות להיות שותפים בחיי ילדיו.

ברגע שתתקיים הסכמה אמיתית על שתי הנחות אלו, תיווצר שותפות ותוקם קהילה.

 

למה זה כדאי

קודם כל משרד החינוך רואה בכך צורך ומציין זאת הן בחוזר מנכ"ל והן במסמך בנושא פדגוגיה מוטת עתיד של אגף מו"פ.

" מערכת החינוך רואה בהורים שותפים בתהליך החינוכי במוסד החינוך". (חוזר מנכ"ל משרד החינוך. 2018)

"פוטנציאל הידע העצום הקיים בסביבה ניתן לניצול מושכל לטובת הלמידה במסגרת מוסדות החינוך. מומלץ לשלב אנשים בעלי ידע רלוונטי, שאינם עובדי הוראה, המגיעים מחוץ למערכת החינוך, בהעשרת הלמידה בבתי הספר...  גורמים אלה יכולים להיות הורים, חברי קהילה, מומחים, ארגונים עסקיים, אנשי אקדמיה או ארגוני מגזר שלישי בעלי ידע לתגבור ההוראה בתחומים ייחודיים המעשירים את תלמידי מערכת החינוך." (פדגוגיה מוטת עתיד. מגמות, אתגרים, עקרונות והמלצות. אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות, משרד החינוך. 2016.)

 

אך מעבר לזכות של ההורים להיות שותפים, לבית הספר יש הרבה מה להרוויח מהשותפות:

  • מכפיל כח. קידום ויישום פרויקטים חינוכיים בבית הספר בעזרת כח אדם אכפתי, מלבד צוות המורים.

  • אקלים מיטבי ובניית יחסי אמון. חיזוק קשרים חיוביים ובניית יחסי אמון והערכה בין מורים והורים סביב עשייה משותפת.

  • ניסיון מקצועי. ההורים הם בעלי מקצועות מגוונים שיכולים לתרום מניסיונם המקצועי להצלחת פרויקטים ולעשייה בית ספרית.

  • מחויבות ושותפות. שילוב 'כוחות דוחפים' מקרב מורים ומקרב הורים בבניית סביבת למידה עדכנית ומוטת עתיד, ובהתמודדות עם התנגדויות וקשיים.

  • הרחבה וגיוון קבוצות ההורים הפועלות בבית הספר.

 

במה זה שונה מועד כיתה ומהנהגת הורים?

  • ועד כיתה והנהגת הורים הם תפקידים רשמיים ולכן הם קודם כל נדרשים לעסוק בנושאים שוטפים, לפני האפשרות לקדם תכניות ייחודיות.

  • מספר המקומות בועד ובהנהגת הורים מוגבל ולא מספיק לכל הורה שמעוניין להיות מעורב.

  • ישנם הורים שישמחו לתרום מתחום העניין שלהם בפרוייקט מסויים מבלי להתחייב למפגשים השוטפים של הועד ולדרישות העשייה של הועד.

  • כדי לבנות קהילה צריך לאפשר צורות שונות של מעורבות ושותפות.

 

 

אוקי, אז איך עושים זאת?

קהילה בונים נדבך על נדבך, בהתאם לאני המאמין הבית ספרי ושל הצוות הניהולי, ובהתאם לצרכים של אוכלוסיית בית הספר.

אפשר להתחיל מקבוצה של מורים והורים שנפגשים ומדברים על חינוך ורוקמים ביחד פרוייקטים קטנים וגדולים ליישום בבית הספר כמו במתודה שמפורטת ב'מאיץ לבניית קהילה בית ספרית'.

או להחליט שפרוייקט בית ספרי המתוכנן לאותה שנה, יקודם על ידי קבוצת מתנדבים של מורים והורים שיהיו אחראים על התכנון והיישום כמו במתודה שמפורטת ב'מורים והורים מדברים על חינוך - אמון, שותפות, קהילה'.

או לחכות לפוסטים הבאים בהם אביא דוגמאות לבתי ספר שבונים קהילה בית ספרית ושותפות מורים-הורים.

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkedin
Please reload

Related Posts:
Please reload

RECENT POSTS:

© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com