יזמות, מקצועות העולם החדש ובית הספר כחממת למידה

השבוע ראיינתי את עומרי בורל מייסדת ומנכ"לית משותפת של חממת האימפקט Tech for Good.

 

מה הן השקעות אימפקט? השקעות אימפקט הן השקעות במיזמים ובעסקים שנועדו לתת מענה לבעיה חברתית או סביבתית לצד שורת הרווח. כלומר עסקים עם מטרה כפולה, השפעה חברתית חיובית בתחום בו הם פועלים ותשואה פיננסית.

 

מהי חממה? חממה היא מקום שנועד לתת תנאים מיטביים לצורך גידול של צמחים משלב הנבט או הצמח הצעיר ועד שלב הבשלות. אם תחליפו את המונח צמחים במונח מיזמים, אז תבינו למה נועדה חממה לסטארטאפים. ואם נמשיך את ההקבלה לילדים, בית הספר, כמו חממה, נועד לתת לילד תנאים מיטיביים ללמידה ולהתפתחות בכל התחומים רגשית, חברתית, מוטורית וקוגניטיבית, עד הגעה לבשלות. חממה שבסוף התקופה יוצאים ממנה בוגרים בשלים עם כלים לחיים.

 

מלבד העובדה שעומרי היא אשת שיחה מעניינת, ישנן מספר סיבות בעטיין ראיינתי אותה לבלוג:

  1. יזמות היום היא מיומנות נדרשת לכל אדם בעולם התעסוקה, הן לסטארטאפיסט והן לשכיר.

  2. דור ה – Y ודור ה- Z, מצפים היום לעבוד במקום עבודה ערכי שמשפיע לטובה על הקהילה והסביבה.

  3. בשמונה השנים האחרונות האקוסיסטם של עולם הסטארטאפ צמח באופן משמעותי והפך להיות חלק מאופק מקצועי בשוק העבודה. היום קיימות בשוק העבודה יותר ויותר תכניות (האצה וחממה) שתומכות ביזמים והשוק בצמיחה מתמדת.

  4. במערכת החינוך המסורתית תכונות של תלמיד טוב (למידה פאסיבית, חשש מטעויות, חתירה למציאת התשובה שהמורה רצתה לשמוע וכו) מתנגשות עם מיומנויות של יזמים ועם מיומנויות הנדרשות בעולם העבודה העכשווי.

  5. מערכת החינוך נועדה לתת לתלמידים מענה לצרכים העכשוויים (לפי השלב ההתפתחותי) והעתידיים (להיות בוגרים עצמאיים ולהשתלבות בעולם העבודה).

  6. מערכת החינוך כיום עסוקה בחיפוש, באמצעות תהליכי ניסוי וטעייה מבוקרים, אחר מערכת למידה עדכנית המותאמת למאה ה- 21 (שאפו).

 

השיחה עם עומרי מתחילה בתיאור ציוני דרך עיקריים בהתפתחות המקצועית שלה, שמעידים כבר מהתחלה על האופי היזמי שלה, על המוכנות להתנסות בדברים חדשים ועל היכולת לסלול לעצמה דרך ייחודית משלה.

  1. בית ספר. עומרי מספרת שעד כיתה י' היתה תלמידה רגילה וממושמעת. בסוף כיתה י' היא בחרה לעבור לבד, בלי חברים, לבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים (ליד"ה). שם משהו השתנה, הלימודים הסטנדרטיים פחות עניינו אותה והיא חיפשה למידה אחרת. היא בקשה לעשות עבודת חקר על ההבדלים בלמידה ובהישגים בין מי שלומד בבית לבין מי שלומד כרגיל בבית הספר, כאשר היא תלמד בבית ותיגש לבחינות בבית הספר כמו כולם. הוריה הליברלים לא פסלו זאת, אבל ביקשו שתתייעץ עם בעל מקצוע. עומרי נפגשה עם פסיכולוגית שהביעה דעה נגד הרעיון והמליצה לוותר עליו. עומרי הופתעה מתגובת הפסיכולוגית, כיוון שלא ביקשה את חוות דעתה על הרעיון אלא מישהו שייתן כלים וטיפים איך לגשת לנושא ואיך לקדם אותו.
    צידה לדרך: לעשות מה שמעניין. חקר. דרך ייחודית. חיפוש תומכים לדרך.

     

  2. עובדת ומתנדבת בעמותות שונות. לא מתחייבת לתחום מסוים, התנסות רוחבית בנושאים המשפיעים לטובה על החברה ועל הסביבה. לומדת שבעמותות ובארגונים קטנים תמיד קיים חוסר בכסף, מה שמייצר חוסר מקצועיות, תחלופה והתבססות על מתנדבים.
    צידה לדרך: המחשבה, לא יתכן שככה זה צריך לעבוד.

     

  3. למדה באוניברסיטה תואר ראשון בפילוסופיה כלכלה ומדעי המדינה ועבדה במשרד האוצר. תואר מולטי דיסיפלינארי שהוקם מתוך יוזמה של בעלי עניין שרצו להכניס תפיסות חברתיות ופילוסופיות לתפיסה הכלכלית של משרד האוצר. כך הכשירו סטודנטים בלימודים אלו ועזרו להם להשתלב במשרד האוצר.
    צידה לדרך: אפשרות של שילוב בין תפיסות חברתיות לבין תפיסות כלכליות. כאשר כסף מביא איתו אנשים איכותיים, תחרות, חדשנות ושיפור.

     

  4. עבודה בארגונים שפועלים למטרת רווח ונועדו לפתור בעיה חברתית. בארץ זה נפוץ בעיקר בתחום התעסוקה, לדוגמא שילוב בעלי נכויות או נוער בסיכון וכדומה. ידועה בכך מסעדת לילית שהעסיקה נוער בסיכון. העבודה במסעדה לא רק הרחיקה את בני הנוער מהרחוב ואפשרה להם להרוויח כסף, אלא גם נתנה להם מקצוע ולימדה אותם על התמדה, אחריות והשגיות.
     

  5. מקימה עם עוד שותף בי"ס לעסקים חברתיים, עם מתודולוגיה מארצות סקנדינביה שמשלבת בין לימודים לתעסוקה, כשהלמידה מבוססת על דיונים וניתוחים מתוך ההתנסות התעסוקתית.
    הארות לחשיבה: א. בסקנדינביה פועל גם מודל של תעודת בגרות מקצועית שמשלב תעסוקה בתחום בו מתמחים כחלק מלימודי התיכון. 
    ב. למידה שמבוססת על דיונים וניתוחים של ההתנסות ב'שטח', היא למידה שקיימת בארגונים רבים ומתנהלת על ידי מנחי קבוצות ויועצים ארגוניים מקצועיים. כאשר היא נעשית על ידי בעל מקצוע טוב יש לה ערך גדול עבור המשתתפים והיא מאפשרת למידה עמוקה ומשמעותית.

     

  6. מקימה זירה לעסקים חברתיים בשם מינגה שמטרתה לפעול להגברת ההשפעה לטובה על החברה שלנו. הצוות של מינגה יזם פרוייקט בשיתוף פעולה עם עיריית אשדוד לקידום עסקים קטנים של נשים מהבית. הארגון לכד את תשומת הלב של הממשלה וגורמים משמעותיים בתחום היזמות החברתיות.
    צידה לדרך: שילוב אמיתי בין השפעה חברתית לרווחיות ולתפיסה עסקית.

     

  7. מקימה יחד עם ניר שמעוני את חממת האימפקט Tech for Good. חממה שמבוססת על ההבנה שישראל ייחודית ביכולות וביוזמות הטכנולוגיות. לפיתוח חברתי המבוסס על טכנולוגיה, יש יכולת השפעה עולמית ורווחיות גדולה ולכן יש עניין למשקיעים ולגופים מקצועיים לקחת חלק. החממה קיימת 5 שנים וישראל היא שחקן משמעותי בזירה הבינלאומית בתחום האימפקט.

 

לאור הרקע והניסון העשיר שעומרי צברה, רציתי להבין מה לתפיסתה נדרש מיזמים.
אלו הדברים העיקריים שנדרשים מיזמים:

  • להסתכל על בעיה כהזדמנות.
    עומרי מספרת שהיא משתפת את בנותיה בנושאים בהם היא עוסקת באותה תקופה והן מעלות שאלות וממציאות פתרונות. אלו לא (בהכרח) פתרונות ישימים אך הן מתרגלות את השריר.

  • להבין שיש לך כח להשפיע ולשנות.
    לא צריך לחכות שאחרים יאפשרו לך. בכל מקום אפשר להשפיע ולקדם את מה שחשוב לך.

  • למידה עצמאית ולמידת חקר. היכולת לחקור וללמוד תחום שמעניין אותי.

  • יכולת לתרגם רעיון מחקרי ולארוז אותו באריזה שמעניינת גם אחרים. ללמוד איך לספר את הסיפור של הרעיון ואיך לרתום אנשים שיעזרו לקדם אותו. (בעולם הסטארטאפים זה מיתרגם ל PITCH, נאום המעלית).

  • הבנה שלא בהכרח יהיו לאדם אחד כל המיומנויות הנדרשות ולכן כדאי ללמוד להיעזר באחרים ו/או ללמוד לעבוד בצוות הטרוגני כך שכל אחד תורם בנקודת החוזק שלו.

 

תחום היזמות פורח היום גם בבתי הספר. ניתן למצוא היום בתי ספר רבים שמקדמים יזמות ומתרגלים מיומנויות הנדרשות מיזם. החל מהכנת מצגות ועמידה מול הכיתה וכלה בקורס יזמות בו התלמידים מתנסים ביזמות, מפיתוח הרעיון ועד שכנוע משקיעים.

 

מכל האמור לעיל, שני משפטים בעיני הם תמצית התורה, להסתכל על בעיה כהזדמנות ולהבין שלכל אחד מאיתנו יש כח להשפיע ולשנות. זה שינוי תפיסה ביחס לחיים.

 

אז עכשו כשמתחילות היערכויות לשנת הלימודים הבאה, אפשר לשאול בהשתלמויות למורים ובהשתלמויות למנהלים, על איזו בעיה היית רוצה להשפיע ואלו כלים ניתן להפעיל בשנת הלימודים הקרובה בשביל לשנות.

 

תמונה אחת שווה אלף מילים.

בארגונים מדברים היום על diversity, גיוון. במערכת החינוך מדברים על 'האחר הוא אני'.

במשרדים של Tech for Good. ייצוג מגוון של האוכלוסייה, נשים-גברים, צעירים-מבוגרים, חילוניים-דתיים, בעלי נכויות. 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkedin
Please reload

Related Posts:
Please reload

RECENT POSTS:

© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com