איך לשלב חינוך עדכני כבר בשנת הלימודים הנוכחית

לכבוד השנה החדשה פוסט מסכם, למה צריך שינוי בחינוך ומה ניתן לאמץ כבר מחר בבוקר בשביל להתקדם לפדגוגיה עדכנית. 

שקופיות נבחרות מהרצאה שהעברתי בשבוע החינוך בכפר-סבא.

 

נתחיל בהתחלה. בתי הספר הציבוריים החלו לפעול לפני כ- 150 שנה. היה להם תפקיד חשוב והם תרמו רבות להשכלה של החברה, בהכנה לעולם העבודה ובשהות של הילדים במקום בטוח בזמן שההורים עובדים במפעל (בניגוד לתקופה החקלאית שבה כל המשפחה עבדה יחד בשדה או בבית).

בתי הספר הוקמו בהתאמה לצרכים של אותה תקופה.

 

 

 

במאה השנים האחרונות התחוללו שינויים אדירים בעולם הרפואה, התקשורת, הטכנולוגיה, התחבורה ועוד.

 

 

בכל אותה תקופה לא התרחש שינוי משמעותי באופן הלמידה בבתי הספר

 

 

בבית הספר השתמרה הלמידה המסורתית, ובינתיים מחוץ לכיתה, הידע זמין לכל אחד במסך מגע ועולם העבודה משתנה כל הזמן.

התוצאה: הפערים בין הלמידה המסורתית בבית הספר לבין המגוון, הנגישות וההתאמה האישית של אפשרויות הלמידה הזמינות מחוץ לבית הספר, הולכים וגדלים.

 

 

אוקי, אז הבנו שיש פער ונדרש שינוי, אבל נשארנו עם שאלות:

 

 

אז הנה כמה תשובות שמצאתי בבתי ספר שונים:

נתחיל מההתחלה. מפגש בוקר. תחילת היום הוא זמן קסום ומיוחד. גם לנו כמבוגרים קשה לצלול מיד לתוך הבלגן של דרישות ומשימות.

כל כך קל ליישם מפגש בוקר. והכוונה איננה ל- 2 דקות של מה נשמע ובואו נפתח ספרים בעמוד 12. אלא זמן איכותי ומתוכנן במערכת השעות.

 עוד על מפגש בוקר בקישור הבא.

 

 

PBL כבר הפך להיות מילת קוד ללמידה עדכנית. אבל למידה עדכנית תלויה באופן היישום של הלמידה: אלו מיומנויות התלמיד לומד, מה מידת החיבור של התלמיד לנושא ועד כמה שאלת המחקר יצאה מתוך מידת העניין שלו בנושא.

למידה לפי נושא מיושמת בדרך כלל רק בנושא השנתי שנבחר על ידי משרד החינוך (70 שנה למדינה וכו). החיבור של מקצועות שונים לנושא מרכזי מעמיק את הלמידה בנושא ומאפשר הכרת נקודות מבט שונות בתחום.

 אפשר לקרוא על למידה שיוצאת מתוך תחומי העניין והסקרנות של התלמיד בפוסט על מעגל הלמידה של קולב.

 

 

מגמה שצברה תאוצה בשנים האחרונות היא סדנאות מייקרים או טינקרינג. סדנאות מייקרים משלבות רבות ממיומנויות המאה ה- 21.

כמובן הכל תלוי במורה והדרך בה הוא בוחר לתת לתלמידים ללמוד בסדנא.

 ניתן להרחיב את הקריאה על סדנאות מייקרים בפוסט הבא.

 

 

לעתים עושים שימוש בבחינות הבגרות ובדרישות הקבלה לאוניברסיטאות כסיבה להמשך הלמידה המסורתית. אז הנה מגמה בתיכון שמתמודדת עם האתגר של הכנת הבוגרים לעולם העבודה המשתנה.

 קישור לקריאה נוספת על מגמת ינשופים.

 

 

בכל מקום (בעבודה, במשפחה, במקומות בילוי) פועלים יחד אנשים בגילאים שונים. אמנם למידה רב- גילית מעט יותר מורכבת ליישום ודורשת תכנון מראש.

אך יש דרכים שונות ליישם למידה רב-גילית ואפשר להתאים אותה לאפשרויות בבית הספר ולאני מאמין של המנהלת.

 בקישור הבא אפשר לקרוא על יישום של למידה רב גילית בתלתונים – אפשרות אחת מבין אפשרויות שונות של למידה רב-גילית.

 

 

תכנון שבועי לפי זמן תלמיד דורש שינו פרדיגמה, שינוי מעמיק של תפיסה. אך ניתן לעשות זאת באופן הדרגתי. מידע נוסף בקישור הזה.

 

 

ולפני סיום. לפעמים מספיק שינוי פיזי, על מנת להתחיל שינוי פדגוגי. הנה כמה דוגמאות לשינוי במבנה הכיתה בתקציב נמוך.

 אפשר להתרשם מכך גם כאן.

 

 

לסיכום, איך תשתנה הלמידה בשנים הקרובות? איך תיראה למידה המותאמת למאה ה- 21?

 למרות הכותרת המרשימה, 'למידה במאה ה- 21', אני משערת שעוד 30 שנה למידה זו תיראה אנכרוניסטית. ימים יגידו.

 

 

אלו היו טעימות מאפשרויות שונות של פדגוגיה עדכנית שכבר מיושמת בבתי ספר ברחבי הארץ.

אני מקווה שכל אחד מאיתנו, מורים, מנהלים והורים ימצא את הדרך ליישם למידה עדכנית בשנה הבאה עלינו לטובה.

 

שנה טובה ופוריה! שנה של פדגוגיה עדכנית!

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkedin
Please reload

Related Posts:
Please reload

RECENT POSTS:

© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com